החלטה בתיק בש"פ 4576/13

           בקשה שניה להארכת מעצר המשיבים בתשעים ימים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

1.        המשיבים עצורים מיום 18.6.2012, וביום 10.7.2012 הוגש כנגדם כתב אישום מתוקן הכולל שנים עשר אישומים, שעניינם קשירת קשר לביצוע תוכנית עבריינית רחבת היקף - ביצוע עבירות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: חוק מע"מ), פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: פקודת מס הכנסה), חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון) וחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

           על פי המתואר בכתב האישום, החל מראשית שנת 2011 ועד לאמצע שנת 2012 (להלן: התקופה) הונו המשיבים ואחרים את רשויות המס, הנפיקו חשבוניות פיקטיביות בסכום של כמיליארד ורבע שקל (!!!) והלבינו הון בסך כולל של 214,916,061 ש"ח (!!!). כתב האישום משתרע על פני 44 עמודים וכולל שנים עשר אישומים המגוללים מערכת מסועפת וסבוכה, של הוצאת חשבוניות פיקטיביות בין החברות השונות. המשיב 1 המציא חשבוניות פיקטיביות לחברת "אוסקר אנרגיה בע"מ", שהיתה באותה תקופה בבעלותו ובניהולו של המשיב 2 (ואשר כתב האישום הוגש גם נגדה; להלן: אוסקר-אנרגיה). החשבוניות הוצאו בגין רכישת דלק, בשם החברות: "יניב חברה לאנרגיה לישראל בע"מ", שהיתה באותה תקופה בבעלות ובניהול המשיב 1 (הנכללת אף היא בכתב האישום; להלן: יניב חברה לאנרגיה לישראל); "יניב חברה לאנרגיה בע"מ", שבחלק מהתקופה הרלבנטית לכתב האישום היתה בבעלות ובניהול המשיב 1 (נכללת אף היא בכתב האישום; להלן: יניב חברה לאנרגיה); ו-"דבי אנרגיה והובלה בע"מ" (להלן: דבי אנרגיה), שהיתה באותה תקופה בניהול משותף של המשיב 1 ואחד בשם מורגנשטרן (להלן: מורגנשטרן). חשבוניות אלו נוכו בדיווחיה של אוסקר-אנרגיה, ובכך הוקטנו תשלומי המס אותם היא חבה. במעשה זה התחמקו המשיבים ואוסקר-אנרגיה מתשלומי מע"מ בסך כולל של 101,394,931 ש"ח, אשר נשאר בידיהם, ואשר מקורו הוסתר והסווה תוך כדי ביצוע עבירות של הלבנת הון על ידי המשיבים, אוסקר-אנרגיה ויניב חברה לאנרגיה לישראל.

           כן הואשמו המשיבים בכך, שהמשיב 1 ויניב חברה לאנרגיה לישראל הוציאו חשבוניות מס בסך של 127,688,579 ש"ח לאוסקר-אנרגיה, על שמה של יניב חברה לאנרגיה לישראל, מבלי שנעשתה כל עסקה. בהמשך לכך פעלו המשיבים, אדם נוסף ואוסקר-אנרגיה לקבלת החשבוניות הפיקטיביות על שם יניב חברה לאנרגיה לישראל, ולרישומן בספרי הנהלת החשבונות של אוסקר-אנרגיה כ"תשומות בכזב" ולניכויין בדיווחיה התקופתיים למנהל מס ערך מוסף. בדרך זו, התחמקו המשיבים ואוסקר-אנרגיה מתשלום מע"מ בגובה 17,612,218 ש"ח, שהינו רכוש אסור. גם במקרה זה פעלו בצוותא המשיבים, יניב חברה לאנרגיה לישראל ואוסקר-אנרגיה להסוות את מקורם של כספים אלו, בניגוד להוראות חוק איסור הלבנת הון.

           על פי האישום הרביעי, פעלו המשיב 1, יניב חברה לאנרגיה ומורגנשטרן, לסייע למשיבים ולאוסקר-אנרגיה להתחמק מתשלום מס, בכך שהוציאו חשבוניות מס פיקטיביות בסך 91,803,848 ש"ח (מע"מ בסך של 12,662,600 ש"ח), מבלי שהתבצעה עסקה.

           באישום השישי מתוארת פעילות דומה של הוצאת חשבוניות מס פיקטיביות על שם דבי-אנרגיה לחברת אוסקר-אנרגיה בסכום של 515,620,819 ש"ח (מע"מ בסך  71,120,113 ש"ח), מבלי שבוצעה עסקה.

           על פי האישום השמיני, כדי להתחמק מתשלום מס, ובין היתר בכדי להימנע מתשלום מס בגין החשבוניות הפיקטיביות שהוצאו על שם יניב חברה לאנרגיה לישראל כמתואר לעיל, הוצאו חשבוניות מס על שם חברת דבי-אנרגיה לחברת יניב חברה לאנרגיה לישראל בסכום של 391,589,560 ש"ח (מע"מ בסך 54,012,353 ש"ח), מבלי שבוצעה כל עיסקה בגינן.

           על פי האישום האחד-עשרה, הנפיקו המשיב 1, מורגנשטרן ודבי-אנרגיה חשבוניות מטעם דבי-אנרגיה לעוסקים שונים, בגין עסקאות מכירת דלק שביצע המשיב 1 בסכום כולל של 29,452,038 ש"ח, בכדי לסייע למשיב 1 להתחמק מתשלום מס.

           פעולות אסורות אלה של התחמקות מתשלום מס, איפשרו למשיב 1 בפועלו כבעלה ומנהלה של יניב חברה לאנרגיה לישראל, לפעול לשיווק ולמכירת דלק שנרכש על ידו במחירים נמוכים במיוחד, תוך הפקת רווחים משמעותיים. 

2.        בגין כל אלו, הואשמו המשיבים 1 ו-2 בקשירת קשר לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); בעבירות לפי סעיפים 3 (א) ו-4  לחוק איסור הלבנת הון; בעשרות עבירות לפי סעיף 117 לחוק מס ערך מוסף וסעיף 220 לפקודת מס הכנסה ועוד.

3.        הליכי מעצר המשיב 1: בהחלטתו מיום 15.11.2012 הורה בית משפט קמא על מעצרו של המשיב 1 עד לתום ההליכים (החלטת השופט חזק במ"ת 19781-07-12). בדיון שקדם להחלטה לא חלק בא כוחו על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, והדיון התמקד בחלופת המעצר. בהחלטתו, קבע השופט חזק, כי מיוחסות למשיב 1 העלמות מס בשווי מאות מיליוני ש"ח, כי קמה עילת מעצר של מסוכנות, וכי ניתן לבצע עבירות מסוג זה גם בתנאי מעצר בית. בהתחשב בכך שהמשיב אך השלים ריצוי עונש מאסר בגין עבירות דומות ובעברו הרשעות פליליות נוספות, נדחתה המלצת שירות המבחן לשחרורו לחלופת מעצר בבית הוריו ביבניאל, ובית המשפט הורה כאמור על מעצרו עד לתום ההליכים.

           ערר שהגיש המשיב 1 על החלטה זו נדחה (החלטת השופט דנציגר בבש"פ 8982/12 מיום 23.12.2012). בהחלטה הודגש הקושי לתת במשיב 1 אמון. זאת, בהתחשב בכך שאת העבירות מושא דיוננו ביצע בעודנו מרצה עבודות שירות בגין עבירות דומות, ובהתחשב בהיקף ההתארגנות העבריינית, ובסכומן המצטבר העצום של העבירות. נקבע, כי אין בחלופת מעצר כדי לאיין את החשש מהמשך ביצוע עבירות מעין אלו, ומהחשש לשיבוש הליכי משפט.

           בקשה לעיון חוזר נדחתה אף היא על ידי בית משפט קמא (החלטת השופט חזק מיום 2.4.2013).

4.        הליכי מעצר המשיב 2: בהחלטתו מיום 27.8.2012 הורה בית משפט קמא על מעצרו של המשיב 2 עד לתום ההליכים (החלטת השופט חזק במ"ת 19781-07-12). בהחלטה נקבע, כי יש ראיות לכאורה כנגד המשיב 2, ונדחתה הטענה לאפליה של המשיב 2 לעומת מורגנשטרן ואחרים אשר שוחררו. כן נדחתה הטענה, כי המשיב 2 לא ניהל בפועל את חברת אוסקר-אנרגיה, ואך נוצל על ידי המשיב 1 שגרף לכיסו את כל הרווחים מפרשיית התרמית. נקבע, כי היקפן העצום של העבירות, שיטתיותן, העובדה כי נעשו על ידי תלכיד של מספר עבריינים ותוך שימוש באמצעים מתוחכמים -  כל אלו מקימות הן עילת מסוכנות והן עילה של חשש מהימלטות ושיבוש הליכי משפט. אציין, כי גם שירות המבחן לא בא בהמלצה על המשיב 2 ומצא כי לא ניתן לשחררו לחלופת המעצר בפיקוח בני משפחתו.

           המשיב 2 הגיש ערר על החלטה זו, אך מחק את הערר  בהמלצת בית המשפט (השופטת חיות בבש"פ 6550/12 מיום 12.9.2012). משנדחתה בקשת המשיב 2 לעיון חוזר, בין השאר בהיעדר המלצה חד משמעית של שירות המבחן על שחרורו (החלטת השופט חזק מיום 5.11.2012), הוגש בשנית ערר לבית משפט זה, אשר נדחה אף הוא (החלטת השופט שהם בבש"פ 8082/12 מיום 23.12.2012).

           בקשה נוספת שהגיש המשיב 2 לעיון חוזר בהחלטות בית המשפט מיום 27.8.2012 ומיום 5.11.2012 נדחתה אף היא (החלטת השופט חזק מיום 17.3.2013), וכעת תלויה ועומדת בפני בית משפט קמא בקשה נוספת לעיון חוזר ולעריכת תסקיר משלים עדכני, בטענה לכרסום בעוצמת הראיות ונוכח חלוף הזמן.

5.        ביני וביני, נענה השופט ג'ובראן לבקשת המבקשת לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, והאריך את מעצר המשיבים בתשעים ימים. בהחלטה הודגש התחכום הרב של המעשים המיוחסים למשיבים והחשש להישנות התנהגות עבריינית מצידם (בש"פ 2396/13 מיום 9.4.2013).

           אשר להליך העיקרי: מאז החלטת השופט ג'ובראן נשמעו 18 עדים ב-13 דיוני הוכחות שהתקיימו, ונכון למועד הגשת בקשה זו, קבועים 15 דיוני הוכחות נוספים.

6.        כעת, משקרבה תקופת הארכת המעצר הראשונה לסיומה, מונחת בפניי בקשת המבקשת להאריך את מעצר המשיבים ב-90 ימים נוספים, מהטעם שלא חל שינוי בעילות המעצר של מסוכנות והחשש  משיבוש הליכי משפט והימלטות מן הדין.